דפיברילטור מושתל
Implanted Defibrillator (AICD)
הדפיברילטור הוא למעשה קוצב לב משוכלל אשר מטפל בדופק לב מהיר בנוסף ליכולת הרגילה של קוצב לב המיועדת לטיפול בדופק לב איטי.
במקור, הדפיברילטור היה מכשיר כבד ומסורבל אשר היה קיים בבתי חולים בלבד. חולה שנכנס להפרעת קצב מהירה חובר לדפיברילטור באצמעות כפות חיצוניות אשר חוברו לחזה שלו. עם הפעלת הדפיברילטור, המטופל קיבל "שוק" חשמלי חזק אשר כאילו "מאפס" את הלב ומחזירו לעבודה בקצב לב סדיר.
עם התקדמות הטכנולוגיה, פותח הדפיברילטור המושתל. בתחילת שנות השמונים, החלו לייצר דפיברילטורים מספיק קטנים אשר ניתן להשתילם בגופו של המטופל, ובכך לאפשר לו לקיים אורח חיים "נורמלי" כאשר הוא נושא עמו את הדפיברילטור האישי שלו לכל מקום. כיום טכנולוגיה זו היא נחלת הכלל, כאשר המכשיר קטן יותר, אך משוכלל הרבה יותר, ועם סוללה חזקה בהרבה. (בהקשר זה ראוי לציין שאחד מאבות המצאה חשובה זו היה ד"ר מירובסקי מבית החולים "אסף הרופא" בישראל).
בתוך הדפיברילטור קיימת מערכת אשר עוקבת בדריכות אחר פעילות הלב. אם המערכת מזהה שהלב נכנס למצב של הפרעת קצב מהירה, היא מפיקה אות חשמלי חזק ("שוק" חשמלי) אשר מפסיק את הפרעת הקצב והחולה חוזר לקצב תקין.
בדרך כלל, חולים הזקוקים להשתלה זו הם חולים שעברו התקף לב או חולים הסובלים ממחלה של שריר הלב. עקב מחלות אלה, הם נמצאים בסכנה למוות פתאומי הנגרם על ידי הפרעת קצב מהירה.
בעבר, היה ויכוח בין הרופאים לגבי יעילות הדפיברילטור בהשוואה לטיפול תרופתי. מחקרים רבים שנעשו בנושא זה הוכיחו מעל לכל ספק שמכשיר זה יעיל ומאריך את חיי החולים.
ההשתלה של הדפיברילטור דומה לזו של קוצב רגיל ואורכת כשעה. ההחלמה מהירה והחולה משתחרר לביתו כעבור 24 שעות.
|