מרפאה

ניתוחים והשתלות

עלות הביקור וביטוח רפואי

בחדשות

צורבים את הלב

כללי

חזרה ל-"בעיתונות ובחדשות"

צורבים את הלב

מאת טלי טנר

פורסם בעיתון "הארץ", יום שני 27 לספטמבר 2004.

מי מיועד ללקות בהפרעות בקצב הלב, ואיך מטפלים בסוגים השונים

פעימות הלב, אותה פעולת התכווצות ושאיבה של הלב, נגרמות על ידי אותות חשמליים. כאשר יש תקלות במערכת ההולכה שמעבירה את האותות החשמליים ללב, הוא עלול לפעום בצורה לא סדירה.
לדברי פרופ' תרצה פוקס, מנהלת היחידה להפרעות קצב לב בבית החולים אסף הרופא, אפשר לחלק את סוגי הפרעות קצב הלב לשתי קבוצות מרכזיות - הפרעות קצב לב אטיות ומהירות.
הפרעות קצב לב אטיות מתרחשות בעיקר בקרב האוכלוסייה המבוגרת. בעקבות הצטלקות או הסתיידות של הסיבים החשמליים בלב, המהירות של האותות החשמליים פוחתת והדופק יורד אל מתחת ל-40 פעימות לדקה. לדברי פרופ' פוקס, במקרים מסוימים של מומי לב מולדים ישנן הפרעות קצב אטיות גם בקרב אנשים צעירים ואפילו בילדים. הדופק האטי גורם חולשה וקוצר נשימה. במקרים קיצוניים הוא עלול להביא לאובדן ההכרה ואף למוות.
בהפרעות קצב אטיות מטפלים בהשתלת קוצב לב. אפשר לתכנת את הקוצב כך שברגע שהדופק של החולה יורד אל מתחת לרמה מסוימת, הקוצב נותן פולס חשמלי שמחזיר את הדופק לרמה סבירה.
הקוצב מושתל בצד ימין או שמאל מתחת לעצם הבריח (ליד הכתף). המנתח עושה חתך של כארבעה ס"מ בעור כדי ליצור שם מעין כיס קטן. בסופו של הניתוח, הקוצב מקובע בתוך כיס זה.
אשר להפרעות דופק מהיר - אחת הנפוצות שבהן נקראת פעימה מוקדמת. התלונה השכיחה של הלוקים בהפרעה זו היא שהם מרגישים שלבם הפסיק לפעום. הרגשה זו נובעת מפעימה חשמלית מוקדמת של הלב; אחריה הלב "נח" לזמן ארוך יותר עד לפעימה הבאה ולכן חש החולה כעין הפסקה בדופק. המקור לפעילות החשמלית המוקדמת הוא בפרוזדורים או בחדרים של הלב. לדברי פרופ' פוקס, לא תמיד יש סיבה להתפתחות הפעימה המוקדמת, אך לעתים אפשר לקשר אותה עם אנשים הנתונים במצבי לחץ, אנשים שצורכים הרבה קפאין, מעשנים הרבה. במקרים כאלו אפשר להמליץ על שינוי סגנון החיים, מה שמביא לעתים להיעלמות ההפרעה. ברוב המקרים אין מטפלים בה בתרופות, מכיוון שאלה עלולות להחמיר את המצב. פעימות פרוזדוריות מוקדמות אינן דורשות טיפול רפואי, מדגישה פרופ' פוקס. עם זאת, לאורך זמן פעימות מוקדמות אלה יכולות להתפתח להפרעת קצב מסוג "פרפור פרוזדורים".
פרפור פרוזדורים הוא הפרעת הקצב השכיחה ביותר בעולם. הסיכון לפתחה גובר עם הגיל. הפרעה זו נובעת מהיווצרות של מעגלים חשמליים מרובים בחלקים העליונים של הלב; אלו גורמים לדופק לא סדיר.
הפרפור מתפתח בדרך כלל אצל חולי לב. הוא אינו מסכן חיים באופן ישיר; הסכנה היא שאם הוא נמשך בין 12 ל-24 שעות, עלולים להיווצר קרישי דם שיכולים לגרום שבץ מוחי. לכן אנשים הסובלים מהפרעה זו מטופלים בתרופה לדילול הדם, כדי למנוע היווצרות קרישים. בנוסף לכך, לב שפועם מהר במשך זמן רב נחלש ועשויה להתפתח אי ספיקת לב.
בפרפור פרוזדורים מטפלים בתרופות שמסדירות את קצב הלב. לעתים יש צורך לתת לחולה מכת חשמל המשתקת בבת אחת את כל הפעילות החשמלית של הלב. פעולה זו מדכאת את הפרעת הקצב, והלב מתחיל לפעום שוב בצורה מאורגנת וסדירה.
הפרעת קצב מהירה נוספת היא מהירות פרוזדורית, הנובעת לרוב מקיומו של סיב חשמלי נוסף בלב. בין סיב זה לבין מערכת ההולכה התקינה של הלב נוצר מעגל חשמלי. כתוצאה מכך נוצרת הפרעת קצב במהירות של כ-180 פעימות לדקה (דופק תקין הוא כ-70 פעימות לדקה). לעתים, מהירות פעימות הלב בהפרעת קצב מסוג זה יכולה להגיע אף ל-250 פעימות לדקה. רוב החולים מרגישים בדרך כלל דופק מהיר זה, שלעתים מלווה בסחרחורת, קוצר נשימה, כאבים בחזה ובמקרים מסוימים אף באיבוד ההכרה. הדופק המהיר יכול להימשך כמה שעות ובמצבים אלו יש לפנות לחדר מיון בבית החולים.
הפרעה זו נפוצה יותר בקרב צעירים, מציינת פרופ' פוקס. מטפלים בה בתרופות המסדירות את הדופק, או בפעולת אבלציה - צריבה של הסיב הנוסף בגלי רדיו. בשיטה זו, הקיימת זה 15 שנים, אפשר לפתור את בעיית הפרעת הקצב אצל כ-90% מהחולים. לדברי פרופ' פוקס, בעבר טיפול מעין זה הצריך ניתוח לב פתוח. כיום אפשר "לצרוב את הלב" ולהסיר את מוקד ההפרעה בתהליך פשוט יחסית.
סוג נוסף של הפרעות קצב מהיר הוא הפרעות מהירות חדריות. את אלו אפשר לחלק לשניים. מהירות חדרית בלב בריא מופיעה בדרך כלל אצל אנשים צעירים. לדברי פרופ' פוקס, לרוב מגלים הפרעת קצב זו במקרה, בבדיקה רפואית שגרתית. הטיפול הוא בדרך כלל תרופתי או בצריבה. פרופ' פוקס אומרת כי מאחר שמדובר באנשים שלבם בריא, ההפרעה הזאת אינה מסוכנת.
לעומת זאת, מהירות חדרית אצל חולי לב דורשת התייחסות אחרת לגמרי. שכן, אצלם יש סכנה שהפרעת הקצב תגרום דום לב. דום לב, מסבירה פרופ' פוקס, הוא למעשה מצב הפוך מדממה של הלב. בדום לב הלב מתכווץ כל כך מהר שהדם לא מספיק להגיע למוח, מה שעלול לגרום מוות. הדרך היחידה לצאת מהמצב הזה היא במכת חשמל. בגלל הסכנה של דום לב מוצע לחולה שסבל בעבר מהתקף לב, או למי שסובל ממחלת שריר הלב וכתוצאה מכך תפקוד לבו לקוי בצורה משמעותית, טיפול המשלב תרופות עם השתלת דפיברילטור.
הדפיברילטור הוא למעשה קוצב לב משוכלל המטפל בדופק לב מהיר, בנוסף ליכולת הרגילה של קוצב לב המיועדת לטיפול בדופק לב אטי. אם הדפיברילטור מזהה שהלב נכנס למצב של הפרעת קצב מהירה, הוא מפיק אות חשמלי חזק ("שוק" חשמלי) המפסיק את הפרעת הקצב והחולה חוזר לקצב תקין.
מה שמבדיל בין הפרעת קצב מסוכנת לכזאת שאינה מסוכנת הוא מצב הלב של האדם, מסבירה פרופ' פוקס. יוצא מכלל זה מצב תורשתי נדיר של הפרעת קצב קטלנית אצל אנשים בעלי לב בריא: במחלה זו הלב נכנס לפרפור חדרים כשהדופק אטי ביותר, לרוב בזמן שינה. הפרעה זו נפוצה בעיקר אצל גברים צעירים ושכיחה יותר במזרח הרחוק. זוהי הדוגמה היחידה להפרעת קצב שיכולה להרוג כשהלב בריא לגמרי.
גורמי הסיכון להפרעות בקצב הלב הם גיל מבוגר, יתר לחץ דם, גורמים המקושרים עם מחלות לב בכלל כמו סוכרת, כולסטרול גבוה, עישון. אשר לאנשים בעלי מומים מולדים הגורמים הפרעות קצב, פרופ' פוקס אומרת כי ייתכן שבעתיד הרחוק תהיה אפשרות להתערב גנטית במומים אלו.

חזרה ל-"בעיתונות ובחדשות"