חבר קופת חולים
שיר סטירי מאת דוד מוסקונה, פרופסור לרפואת הפה
מתוך הספר: "בהמולת חיינו" - סיפורי חיים מחורזים, הוצאת חלונות, 2006. השיר מובא כאן ברשות המחבר.
אם אתה חבר קופת – חולים
עטור בותק של שנים,
וחושב שאם תחלה
יש לך משען ומענה.
תוכח עד מהרה
התיאוריה שלך היא בשקר יסודה.
לפני הרבה שנים,
הדבקנו בפנקס בולים
היה פשוט וקל,
עכשיו הפך כמעט סקנדל.
על כך תודות המון
לשר – חיים רמון,
הפך את הבולים בלהיטות
לסכום המכובד – של מס בריאות.
הסכום היה ללא תקדים,
אמרו שהוא הגזים
אך לא עברו שנים
הוסיפו גם "משלים".
אך בקופת–חולים – אינם קופאים על השמרים,
ה"משלים" –שבק חיים!
ותמורת סכום מגולם
נקרא עכשיו "מושלם"
אבל ה"סוד" ידוע לרבים
אם אתה זקוק
פה ושם לניתוחים,
תוסיף גם לרופא - הרבה מזומנים.
בקופה ללכת לרופא
אינו ביקור שמהנה,
לפקידה החמוצה –
יש להישמע בהכנעה,
להתקבל לדקתיים,
אם לא מתַ בינתיים!
וביציאה מהרופא
לעתים קורה,
אני יותר חולה
מרגיש מושפל ומרומה!
מתגעגע לזמנים
שהדבקנו בפנקס בולים,
והרופא המדופלם
היה גם בן – אדם.
|